סעיד עותמאן בע"מ ואח' נ' מריח

פסק דין

בפניי תביעה למתן חשבונות.

הרקע העובדתי

תובעת מס' 1 (להלן: "התובעת") הינה חברה קבלנית. תובע מס' 2 (להלן: "התובע") הינו בעל מניות בתובעת ומנהל עבודה בה.

הנתבע הינו מורשה להענקת שירותי מטבע.

התובעת נהגה לאורך תקופה לנכות אצל הנתבע שיקים, להמיר שיקים במטבע חוץ ולקבל ממנו שירותי מטבע שונים.

בין הצדדים נתגלע סכסוך, שהוביל לנקיטת הליכים משפטיים שונים, לרבות שני תיקי הוצל"פ שפתח הנתבע נגד התובעים בלשכת ההוצל"פ בקריות, אשר בהם התקבלו בקשות רשות להתגונן שהגישו התובעים. מנגד הגישו התובעים תביעה זו, שבה הם עותרים לחיוב הנתבע במתן חשבונות, שכן לטענתם בכוונתם להגיש תביעה כספית נגד הנתבע, והחשבונות נחוצים להם לצורך כימותה של התביעה.

החשבונות שמבקשים התובעים במסגרת תביעה זו הם כדלקמן:

פירוט כל עסקאות ניכיון שיקים בשנים 2000-2008, דהיינו לכל התקופה שבה קיבלה התובעת, לטענת התובעים, שירותים מהנתבע, לרבות פירוט מועדים, סכומים וסכומי הריבית שנגבו.

פירוט כל הסכומים ששילמו התובעים לנתבע בגין ריבית באותן שנים, לרבות מועדי תשלום.

העתק כרטסות הנהלת החשבונות של התובעים לכל התקופה האמורה.

פירוט כל עסקאות המט"ח שדיווח הנתבע עבור התובעים או מי מהם.

פירוט והעתקי כל הקבלות והחשבוניות שהנפיק הנתבע ע"ש התובעים.

ריכוז ההתחשבנות שבין הצדדים לפי רישומי הנתבע.

במסגרת קדם המשפט הגיעו הצדדים בהמלצתי להסכמה, כי הנתבע יעביר לתובעים את כל החומר שהם מבקשים ונמצא ברשותו. במסגרת זו העביר הנתבע לתובעים קלסר מסמכים (נ/1). ואולם הדבר לא הוביל לסיום ההליך, והתובעים הודיעו כי הם עומדים על תביעתם, שכן לטענתם לא הועבר להם כל החומר שביקשו.

דיון והכרעה

תביעה למתן חשבונות נדונה בשני שלבים: בשלב הראשון בוחן בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מהנתבע. התובע הוא שנושא בנטל להוכיח עובדות המקנות לו זכות לקבל חשבונות מן הנתבע. אם מוצא בית המשפט כי התובע זכאי לחשבונות מן הנתבע הוא מוציא צו למתן חשבונות, ובשלב זה נדרש הנתבע לשכנע כי החשבונות שמסר הם נאותים (ראה: ע"א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337 (1997) (להלן: "עניין מועצת הפירות"); ע"א 4087/04 מוטי גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (8.9.05); א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009, סיגא – הוצאה לאור בע"מ) בעמ' 223-224).

בהלכה הפסוקה נקבעו התנאים שעל תובע להוכיח לשם עמידה בנטל המוטל עליו להוכיח את זכותו לקבל חשבונות מן הנתבע:

"כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון עליו להוכיח קיומם של שני תנאים. ראשית עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות (ראו רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ פ "ד מה(2) 130, 132). שנית עליו להוכיח - ולו לכאורה - כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות" (ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מו(3) 570, 584). אם התקיימו תנאים אלו, ובהעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות - כגון חיסיון או העדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי - ייתן בית המשפט צו למתן חשבונות" (עניין מועצת הפירות בפסקה 5 לפסק הדין).

סבורה אני כי התובעים לא הוכיחו את קיומו של התנאי הראשון מבין שני התנאים האמורים, ודי בכך על מנת להביא לדחיית תביעתם. להלן אפרט נימוקיי.